את בטח לא זוכרת, אבל כשהיית תינוקת מאוד אהבת אותו. גילית כל חלק וחלק מגופך בפליאה ובהתלהבות. משכת, טעמת וחקרת את כפות הרגליים, הידיים, וכל מה שהצלחת לתפוס.
כשגדלת והיית לילדה, הסתכלת על עצמך במראה בהתלהבות ובאהבה, התקשטת בשמלות וחצאיות, ואולי בחולצות ומכנסיים, ואולי אף התגנדרת בקשתות, צמידים ושרשראות. רק רצית שיסתכלו עליך ויראו כמה את מדהימה. מה שבטוח, אהבת את עצמך ואת גופך. וידעת שאת יפה.
ואז התבגרת והפכת לנערה ולאשה צעירה, ויש סיכוי די גדול שאיפשהו בדרך, הקבלה העצמית המופלאה הזו והשלמות הזו הלכו לאיבוד.
מתי זה היה בדיוק? את זוכרת את הרגע המדויק?
אולי אמא העירה לך שתפסיקי לאכול כל כך הרבה ממתקים.
אולי המורה לספורט זרקה לך הערה.
אולי ילד מהכיתה, שאהבת בסתר, צחק עליך מול כולם שאת שמנה, או נורא רזה,
אולי התחילו לקרוא לך בשמות גנאי,
ואולי אף אחד לא העיר.
אולי הפסקת להסתכל על עצמך במראה באהבה, ובמקום זה התחלת להסתכל לצדדים, על נערות ונשים אחרות, ולהשוות.
ומהשוואות שום דבר טוב לא יכול לצאת...
אולי התחלת להתפתח מינית לפני כולן, ואולי דווקא אחריהן, והתחלת להרגיש חריגה.
אולי כשהגיע הזמן ללבוש ביקיני לים, התחלת להרגיש לא בנוח והחלטת שזה לא בשבילך. ומאז לא הרשית לעצמך לעשות זאת אף פעם.
אולי תמיד אהבת את הגוף שלך עד שהוא "בגד" בך. אולי אחרי ששנים היית רזה, פתאום התחלת להשמין, או שאולי לא הצלחת מעולם להוריד את המשקל של ההריון או ההריונות והתחלת להסתכל על עצמך אחרת. באכזבה. או אולי אפילו בגועל. או בשנאה.
אולי לא ידעת מה לעשות כשפשוט רצית לקבל אהבה או להרגיש ראויה. או סתם להרגיש קיימת. ומאותו הרגע התחלת לעטות על עצמך שכבות של שומן, שיסתירו אותך מעיני העולם. או שהפסקת לאכול וניסית להיעלם. כי הרגשת שהגוף הזה שלך משך אליו אש ורוע. והחלטת להתרחק ממנו כמה שיותר. לברוח מהגוף שלך עד כמה שאפשר.
מתי היה הרגע הזה שבו התחלת לשנוא את הגוף שלך, את זוכרת?
האמת?
זה לא משנה.
כי הרגע הזה עבר כבר מזמן. הוא לא קיים יותר במציאות, אלא רק אצלך בראש. והאמת היא שאין לך שליטה על הרגע הזה. אי אפשר לשנות אותו. לא משנה כמה תריצי אותו במוחך בלופים אינסופיים.
אבל יש גם חדשות טובות, רוצה לשמוע?
עכשיו זה רגע חדש. אפשרות חדשה. הזדמנות חדשה.
הזדמנות לבחור אחרת. לבחור בעצמך. לבחור בגוף שלך.
זה תלוי רק בך, ויכול לקרות ברגע.
לא משנה מה היה בעבר. לא משנה מה הסיפור שלך.
את מסוגלת. את יכולה.
ובעיקר - את מספיק חשובה כדי לעשות זאת עבור עצמך.
הכותבת:
חן אטלס
מאמנת אישית לנשים,
מפתחת שיטת הרי את מאושרת -
כי רק כשאנו מאשרות את עצמינו אנו יכולות להיות באמת מאושרות.
מוזמנות לבקר בבלוג של חן אטלס:
חן אטלס- הינה אחת מצוות המדריכות שלנו.
