לרובנו קשה לאכול בריא, אפילו בשגרה.. מה שבטוח, כשהמצב נהייה לחוץ- הקושי נהייה רב שבעתיים. זה אולי בגלל ריב שהיה לנו עם חברה, אולי הילד גורם לנו לאי שקט, אולי כעס על הבוס, חוסר סיפוק בעבודה, מצב בטחוני, ומה לא.. ומה קורה אז? אצל רבים הקושי בלשמור על תזונה נכונה הופך לממש בלתי אפשרי. פתאום הגוף לא שקט, כל הזמן רוצה משהו. אנו מוצאים את עצמנו פותחים וסוגרים פותחים וסוגרים ארונות, מקרר, וחוטפים כל רגע משהו. זה יכול להיות מתוק או מלוח או שילוב של הכל ביחד בצורה חסרת שליטה.
אז למה בעצם זה קורה? יש לכך מגוון סיבות:
ראשית, רובנו חונכנו ככה בילדות. חונכנו, או ליתר דיוק השרישו בנו התנייה, שאם יש לי קושי אני אוטומטית אפנה לאכילה "מנחמת". עוד בתור ילדים, אם היה לנו קשה במבחן, ריב עם איזה חבר- בדרך כלל השלב הבא היה אמא (או אבא) מנחמת ובידיה אוכל כלשהו. תחשבו על זה. כך מגיל מאוד צעיר נצרבה במוחנו ההתנייה שתסכול וכעס = מגיע לי אוכל תנחומים. פשוט מגיע לי וזה יעזור לי.
סיבה נוספת, היא פיסית! כאשר אנו בלחץ גופנו מגיב בצורה של "הכנה למלחמה" לשם כך הוא מזרים סוכר לשרירים, גורם להם להיות במצב של "היכון להתקפה" ואז השינויים הקלים ברמות הסוכר בדם, גורמים לנו לחשק מוגבר לסוכרים.
עוד פן פיסי, הוא החיפוש שלנו אחר רגיעה. אנחנו לא אוהבים להיות במצב של לחץ, אנו רוצים להפסיק את התחושה הזאת ובעצם, אנו מחפשים מה שיאט לנו את לחץ הדם ופשוט ירגיע אותנו. איך נעשה את זה? נבלוס!!! כן כן, הנטיה הזאת לאכול הרבה עד כדי פיצוץ, בין היתר מביאה לעומס בגוף, כל הדם פתאום מתרכז במערכת העיכול, ונוצרת לנו תחושה מנומנת ומרגיעה. גם מי שלא סובל מבולמוסי אכילה באופן תדיר, יכול לחשוב על פעם (בטח זה קרה רק פעם אחת... גג פעמיים..) בשולחן שישי, לאחר שאכל קצת יותר מידי, והרגיש שהכי מתחשק לו, זה לשכב על הספה ללא יכולת לזוז.
אם כך, מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להתמודד עם לחץ?
יש לחפש פתרונות אחרים! שהם לא אוכל! שיחה עם חברה קרובה יכול להיות דבר נפלא. אפילו התכתבות בוואטסאפ. ברגע שמשהו מעיק עלינו, עצם השיתוף עם עוד אדם, אפילו שזה לא משנה בכלום את המציאות- זה כבר גורם לנו להפחתת הלחץ בחצי. וטיפ קטן- תבחרו בחברה מרגיעה ולא חברה ש"מחממת" אתכם, ורק מגבירה את התחושה הבעייתית.
פתרון נוסף, להזיז את הגוף. ברגע שניכנע ללחץ ונשקע בו (לדוגמא כשיש אירוע בטחוני ואנשים צמודים לחדשות שעות רבות) אנו מגבירים את תחושת הלחץ כי כל תשומת ליבנו מופנת לאירוע. מה שחייבים לעשות זה להסיט את תשומת הלב למשהו אחר. הליכה או אפילו קפיצה במקום כמה דקות, למי שלא יכול להתפנות ולצאת מהבית, יגרום גם לשינוי המוקד בתשומת הלב, וגם כתוצאה מהפעילות הגופנית, האנדרופינים שישתחררו לנו בדם, כבר יגרמו לנו להרגיש טוב יותר. בכוחות עצמנו, נוכל להפיק בגופנו חומרים בריאים (אותם האנדרופינים) שמורידים בעצמם את רמות הלחץ. ולא רק שלא הכנסנו קלוריות- אפילו הוצאנו. שילוב מושלם! את נכון שזה מאמץ. ושלוקח זמן רב לשנות התניות, אבל ברגע שנהייה מודעים לזה ונתאמן על פתרון חדש, לבסוף זה יצליח! כמובן שיש עוד פתרונות והרשימה עוד ארוכה. מה שבטוח- להיכנע לאכילה ללא שליטה זה בטוח לא הפתרון. לסיכום, אאחל לכולנו ימים שקטים ושלוות נפש. ולמי שצריך עזרה בהתמודדות עם אכילה נכונה, ועם שלל הקשיים שמלווים בכך- אנחנו כאן ונשמח לעזור.
בברכה, צוות לאכול בבלאנס.
